מפגש 17
המפגש היום הוקדש להשלמת הפוסטר ולהתקדמות בבנית הדגם.
סבתא של לירי כך מסתבר היא חובבת לגו, וקוראת אדוקה של הבלוג, והחליטה להצטרף אלינו למפגש - תודה על ההשתתפות והעזרה !!
ניצלנו את ההזדמנות שהיא ביקרה אותנו, והסברנו לה על הפוסטר ועל הדגם. תוך כדי כך גם השלמנו פערים לניצן, שחזר אלינו אחרי חופשת מחלה. וכן על הדברים שנשארו לנו לעשות בפוסטר ובדגם.
לאחר מכן התחלקנו לקבוצות עבודה. הילדים שבפעם הקודמת עבדו על הפוסטר עברו הפעם לעבודה על הדגם, ואלה שבפעם הקודמת עבדו על הדגם, עבדו הפעם על הפוסטר. בהמשך המפגש הם התערבבו שוב, כך שיצא לכולם לעסוק במגוון של דברים.
לגבי השלמת הפוסטר, כך נראה הפוסטר בתחילת המפגש:
ובסיום המפגש, לאחר עבודה מאומצת של גזירה, הדבקה, שרטוט, כתיבה וקישוט השלמנו כמעט את כל החלקים החסרים.
במפגש הבא נשאר לנו לסיים מספר פינישים קטנים ואחרונים.
גם לגבי הדגם היתה עבודה יפה מאוד, וחלה התקדמות רבה.
בחנות חיברנו את המנוע כך שיפעיל גם את הדלת של החנות וגם את הדלת של תא ההלבשה. ציר אחד מניע את שניהם.
כמו כן לפי התכנון בחרנו בגומיות ולא בגלגלי שיניים, על מנת שכאשר הדלת מגיעה לקצה התנועה שלה, היא לא תוקעת את הגלגל ואת המנוע, אלא פשוט הגומיה מחליקה.
הרכבנו את הצירים, וגלגלות וגומיות לפי הצורך, וכן מיקמנו את המנוע. החיבורים השונים התבררו כעדינים למדי, ולירי נאבקה בהם דקות ארוכות עד שהצליחה לחבר הכל בצורה מושלמת. הראל סייעה בחיבור חיזוקים למנוע. לאחר מכן הילדים כתבו כמה תוכניות כדי לנסות את תנועת המנוע, וגילינו שידרשו מספר חיזוקים ושיפורים כי מדי פעם כמה מהחלקים נוטים להתפרק. כמו כן עלינו להתאים גומיות באורכים קצרים יותר לעומת אילו שהגיעו עם הערכה.
 |
| לירי שוקדת על חיבור המנוע |
גם במנוף היתה התקדמות מעניינת. אחת הבעיות שהבחנו בהן היא שאמנם ניתן להרים את המשא, אבל כצפוי ברגע שעוזבים את הידית המשא הכבד נופל לארץ במהירות.
כדי לפתור זאת הרכבנו מנגנון המשתמש בבורג לולייני, ועוצר את תנועת הנפילה.
 |
| המשא באוויר ללא מגע יד אדם - להוכחת נכונות הפתרון שלנו |
המנוף כעת גמור, ובמפגש הבא נעביר אותו למשטח הראשי (בזהירות :-) ).
 |
| סביב השולחן בזמן הפסקת האוכל - תודה ללירי על הכיבוד |
יאן לא הגיע הפעם למפגש, ואנחנו מאחלים לו החלמה מהירה ומקווים לראותו במפגש הבא.
טיול משפחות להר הזבל
ברוח הנושא השנתי של 'חכמים על פסולת' יצאנו לטיול משפחות של ילדי הקבוצה להר הזבל ברעננה.
לאחר שבועות ארוכים וחסרי מזל של מזג אויר קר, גשום, אפרורי ומתעתע, הפעם האירה לנו השמש פנים.
היתה שבת נעימה, שלא לומר חמה, ואנחנו צעדנו לנו בינות השדות והפרדסים הסמוכים לרעננה לעבר הר הזבל.
המקום שימש בעבר כערימת זבל ענקית, והיום כבר לא, אלא רק נשאר תל נחמד ובלתי מזיק ברובו, שגדלים עליו עצים וצמחיה. התל משמש כאתר פופולרי לרוכבי אופניים, רצים וסתם מטיילים (וגם כמה ג'יפים מרעישים).
התל מדגים את התוצאה של כמויות הזבל העצומות שמצטברות מכך שמשאית אחר משאית מלאות בזבל ממשיכות לפרוק את מטענן, והדבר ממחיש הלכה למעשה מדוע צריך למצוא פתרונות לכמויות הזבל העצומות שאנחנו בני האדם מייצרים ללא לאות.
למותר לציין שהרים כגון זה קיימים במגוון מקומות. במדגם מצומצם שיצא לי לפגוש בטיולי אופניים שונים בסביבה פגשתי גם בהוד השרון ובפתח תקווה הרים דומים לזה.
למי שתוהה, המקום כבר לא משמש מזה כמה שנים להשלכת זבל, והפסולת ככל הנראה כוסתה בשכבה עבה של אדמה.
ההליכה היתה נחמדה מאוד, הגענו להר, הקפנו אותו ועלינו לפסגה.
מהפסגה נשקף נוף לכל עבר כולל פיסת ים קטנה המציצה בין הגבעות. כאמור היה יום בהיר והראות היתה מצויינת.
לאחר ההעפלה לפסגה, ערכנו פיקניק קצר, והילדים שיחקו בכדור שנשלף מאחד התיקים.
בקיצור הטיול היה מוצלח מאוד, ותודה לכל מי שהגיע ונהנה.
 |
| משקיפים על הנוף ומטפסים במדרון התלול |
 |
| תמונה לסיכום מראש ההר |
 |
| בדרך חזרה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה